רימון
המטע › על מה זה נשען
שקיפות מקצועית

על מה זה נשען

הידע והכלים בספרייה נבנו משלושה מקורות שפועלים יחד: ניסיון מצטבר בשטח מליווי מועצות אזוריות ויישובים, עבודה משותפת עם בעלי התפקידים עצמם - ועדים, מנהלי קהילה, אגפים ומליאות, ומחקר מבוסס מדיסציפלינות שונות: סוציולוגיה ארגונית והתנהגות ארגונית, פסיכולוגיה של קהילות וחוסן, מינהל ציבורי, ותקשורת משברים.

איך לקרוא את הרשימה. לכל מקור מופיעים המחברים, שנת הפרסום, שם העבודה וכתב העת או המוציא לאור. הקישור מוביל למזהה הקבוע של המאמר (DOI) - הכתובת שאינה משתנה גם אם האתר של כתב העת משתנה - ובספרים ובדוחות, לעמוד הרשמי של המוציא לאור. כל הפרטים הביבליוגרפיים נבדקו מול Crossref, וכל הקישורים נבדקו ב-16.9.2026.

שום מסגרת תיאורטית אינה מיובאת כמות שהיא. כל רעיון שנכנס לספרייה נבחן מול המציאות של המרחב הכפרי בישראל - מול הצו והתקנון, מול ועד שמתכנס בערב אחרי יום עבודה, ומול מנהלת קהילה שמחזיקה שבעה תחומים. מה שלא החזיק את המבחן הזה לא נכנס.

המקורות התיאורטיים מרוכזים כאן ולא בגוף היחידות, כדי שהקריאה תישאר מעשית. המקורות המשפטיים והרגולטוריים, לעומת זאת, מופיעים גם בתוך היחידה עצמה - בבלוק ״ישר למקור״ שבתחתיתה, עם קישור ישיר לנוסח, לנוהל או לטופס. כך אפשר לבדוק כל אמירה בלי לעזוב את העמוד.

קהילה, חוסן והון חברתי

מה מחזיק קהילה לאורך זמן, ומה אפשר לבנות בה בכוונה.

  • Norris, F. H., Stevens, S. P., Pfefferbaum, B., Wyche, K. F., & Pfefferbaum, R. L. (2008) Community Resilience as a Metaphor, Theory, Set of Capacities, and Strategy for Disaster Readiness. American Journal of Community Psychology. חוסן קהילתי כצירוף של ארבע יכולות: פיתוח כלכלי, הון חברתי, מידע ותקשורת, וכשירות קהילתית. מכאן גם העיקרון של תכנון למצב שבו אין תוכנית. DOI
  • Putnam, R. D. (1995) · Woolcock, M., & Narayan, D. (2000) עבודות על הון חברתי, ועל ההבחנה בין קשרים מלכדים, מגשרים ומקשרים. למה יישוב יכול להיראות מלוכד מבפנים ולתפקד כשתי קבוצות, ולמה הממשק מול המועצה הוא סוג קשר שאפשר לבנות. DOI
  • Sampson, R. J., Raudenbush, S. W., & Earls, F. (1997) Neighborhoods and Violent Crime: A Multilevel Study of Collective Efficacy. Science. לכידות לבדה אינה מנבאת תפקוד. מה שמנבא הוא לכידות בתוספת נכונות לפעול למען הכלל. DOI
  • Chaskin, R. J. (2001) Building Community Capacity: A Definitional Framework and Case Studies from a Comprehensive Community Initiative. Urban Affairs Review, 36(3), 291-323. יכולת קהילתית פועלת בו־זמנית ברמת הפרט, הארגון והרשת. ההבחנה הזו קובעת איפה להשקיע. DOI
  • Ostrom, E. (1990) Governing the Commons: The Evolution of Institutions for Collective Action. שמונה עקרונות שזוהו בקהילות שניהלו משאב משותף לאורך דורות. הבסיס לניהול אולם, מגרש ושטחי ציבור. Cambridge University Press

התנהגות ארגונית ומנהיגות

איך אנשים וארגונים מתנהגים בפועל, ולא איך היינו רוצים.

  • Hersey, P., & Blanchard, K. H. מודל המנהיגות המצבית. סגנון ההובלה צריך להתאים למוכנות של המונהג. הבסיס לסולם ההתערבות של מועצה מול יישוביה.
  • Locke, E. A., & Latham, G. P. Building a Practically Useful Theory of Goal Setting and Task Motivation (2002). American Psychologist, 57(9), 705-717. יעד ספציפי ומאתגר, בליווי משוב, מייצר ביצוע גבוה יותר מ״נעשה כמיטב יכולתנו״. DOI
  • Kahn, R. L. ועמיתיו מחקרי תיאוריית התפקיד: עמימות תפקיד וקונפליקט תפקיד. כשלא ברור מה מצופה, התוצאה היא מתח ושחיקה - גם כשהעומס סביר. הבסיס לאמנת שירות.
  • Rousseau, D. M. עבודות על החוזה הפסיכולוגי. ציפיות לא כתובות שכל צד מניח שהוסכמו. כשהן נשברות התגובה חריפה מהפרה של סעיף כתוב. DOI
  • Wegner, D. M. זיכרון טרנסאקטיבי. בקבוצה שעובדת יחד הידע מתחלק, ומה שמחזיק אותו הוא ההיכרות עם מי יודע מה. מכאן החשיבות של חפיפה. DOI
  • Polanyi, M. (1966) · Nonaka, I. (1994) הממד הסמוי של הידע, והדרכים שבהן ידע סמוי הופך למפורש. רוב מה שיודע בעל תפקיד יוצא אינו כתוב, ולכן אינו עובר מאליו. DOI — Nonaka 1994
  • Bridges, W. Managing Transitions. ההבחנה בין שינוי חיצוני לבין המעבר הפנימי שאנשים עוברים. שלושת שלבי החלפת הנהגה. אתר המחבר

אמון, הגינות ותקשורת

למה אנשים מקבלים החלטות שאינן לטובתם, ומתי הם מפסיקים.

  • Tyler, T. R. Why People Obey the Law, ומחקריו על צדק הליכי ולגיטימציה. ארבעת רכיבי ההגינות: קול, ניטרליות, כבוד ואמינות המניע. מה שקובע אם תושב יקבל החלטה. Yale University Press
  • Allport, G. W., & Postman, L. (1947) The Psychology of Rumor. עוצמת שמועה נגזרת מחשיבות הנושא ומרמת העמימות שלו. העמימות היא הגורם שבשליטתנו.
  • Centers for Disease Control and Prevention Crisis and Emergency Risk Communication (CERC). שישה כללים לתקשורת בשעת אירוע: ראשונים, נכונים, אמינים, אמפתיים, מקדמי פעולה ומכבדים. CDC — CERC
  • Wilson, J. Q., & Kelling, G. L. (1982) Broken Windows. הקשר בין מראה מוזנח לבין התדרדרות נוספת. התזה שנויה במחלוקת בהקשרים אחרים, ונשענים כאן רק על ההיבט הפיזי. The Atlantic, 1982

שיתוף ציבור והכרעה משותפת

הבסיס המקצועי של מסלול שיתוף הציבור. מנגנון הבאר הוא פיתוח של רימון, וכל אחד מחמשת רכיביו נשען על מקור מוכר מהרשימה הזו.

  • Arnstein, S. R. (1969) A Ladder of Citizen Participation. Journal of the American Institute of Planners. המאמר שפתח את התחום. שמונה שלבים, ושניים מהם אינם השתתפות כלל - מניפולציה וריכוך. מכאן סימני הזיהוי של שיתוף למראית עין. DOI
  • International Association for Public Participation (IAP2) Spectrum of Public Participation. חמש דרגות השתתפות, ולכל דרגה הבטחה מפורשת לציבור. הבסיס לטבלת חמש הדרגות במסלול. IAP2
  • Fung, A. (2006) Varieties of Participation in Complex Governance. Public Administration Review. שלושה צירים בלתי תלויים: מי משתתף, איך מדברים ומכריעים, וכמה כוח יש לתוצר. מכאן גם ההבחנה שעליה נשען מיון שלושת השערים. DOI
  • Bryson, J. M., Quick, K. S., Slotterback, C. S., & Crosby, B. C. (2013) Designing Public Participation Processes. Public Administration Review. מה שמנבא הצלחה אינו איכות המפגש אלא ההחלטות שקדמו לו. הבסיס לשמונה ההחלטות שלפני ההזמנה. DOI
  • Nabatchi, T. (2012) A Manager's Guide to Evaluating Citizen Participation. IBM Center for the Business of Government. הערכה בשלושה ממדים נפרדים - תהליך, תוצר והשפעה. המבנה של יחידת בדק הבית. הדוח המלא
  • Innes, J. E., & Booher, D. E. (2004) Reframing Public Participation: Strategies for the 21st Century. Planning Theory & Practice. למה הפורמט של מפגש ציבורי עם מיקרופון פתוח מכשיל את שני הצדדים, ומה מחליף אותו. DOI
  • OECD (2020) Innovative Citizen Participation and New Democratic Institutions: Catching the Deliberative Wave. סקירה של מאות תהליכי מדגם מתדיין בעולם, והתנאים שבהם הם עובדים. הבסיס לבחירה בהגרלה בצוות הבאר. אתר ה-OECD
  • Fishkin, J. S. עבודות על סקר מתדיין (Deliberative Polling). מה קורה לעמדות כשקבוצה מייצגת מקבלת חומר רקע מאוזן ומתדיינת לעומק. מרכז הדליברציה, סטנפורד
  • Brown, J., & Isaacs, D. The World Cafe. מעגלי שיח עם סבבים מתחלפים ומארח שולחן קבוע. השיטה שמאפשרת לכל אדם בחדר לדבר. השיטה הרשמית
  • Owen, H. Open Space Technology. מרחב פתוח - כשהנושאים עצמם עוד לא ידועים והמשתתפים מגדירים אותם. השיטה הרשמית
  • Cooperrider, D. L., & Srivastva, S. Appreciative Inquiry in Organizational Life. חקירה מוקירה: לפתוח במה שכן עובד ולבנות משם. מתאים במיוחד לקבוצה שבאה ערוכה לריב. Champlain College — AI Commons
  • Tversky, A., & Kahneman, D. (1981) The Framing of Decisions and the Psychology of Choice. Science, 211(4481), 453-458. אותו נתון בשתי מסגרות מייצר שתי תשובות. מכאן הכלל להציג את שתי המסגרות יחד. DOI
  • מערכת שיתוף הציבור של מנהל התכנון המערכת הרשמית שבה מתפרסמים תהליכי שיתוף ציבור בתכנון המרחבי בישראל. כשהנושא נוגע לתכנית בניין - שם בודקים מה רשמי ומה בלוחות הזמנים שלו. למערכת
  • שיתופים - המרכז לשיתוף הציבור ושיתופי פעולה ספריית ידע בעברית, ובה מדריכים וכלים לתהליכי שיתוף במגזר הציבורי והחברתי. המקור העברי המרכזי. שימושי במיוחד למי שרוצה דוגמאות מהשטח בישראל. לאתר

מינהל ציבורי ואסטרטגיה

איך גוף ציבורי מייצר ערך, ואיך מוכיחים אותו.

  • עדליה ייעוץ כלכלי בע״מ, עבור משרד הפנים (2026) יחידות יישובים במועצות אזוריות - בסיס ידע לדיון. אגף הכשרות ופיתוח ידע, מינהל השלטון המקומי, משרד הפנים, אוקטובר 2026. בליווי מקצועי של מורן חג׳בי, רימון. הסקר של מנהלי היחידות, שלוש תפיסות ההפעלה, סל הליבה וההרחבות, סל השירות המדורג והמצפן הניהולי. הבסיס לפרקטיקות ״יחידות יישובים״ במטע. המדריך מגדיר את עצמו בסיס ידע לדיון ולא הנחיה מחייבת. PDF · gov.il
  • Moore, M. H. (1995) Creating Public Value. המשולש האסטרטגי: ערך ציבורי, לגיטימציה ותמיכה, ויכולת ביצוע. שלוש הבדיקות לכל יעד של אגף. Harvard University Press
  • מודל הלוגיקה ותורת השינוי Logic Model / Theory of Change, בשימוש נרחב בתכנון ובהערכה של תוכניות ציבוריות. השרשרת ממשאבים לפעולות, לתוצרים ולתוצאות. ההבחנה בין מה שעשינו לבין מה שהשתנה.

ארגונים, מימון ומדידת השפעה

הבסיס של מסלול ארגונים ועמותות. מנגנון האסם הוא פיתוח של רימון, וכל אחד מרכיביו נשען על מקור מהרשימה הזו.

  • Wenger, E. Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity. למה ידע מקצועי עובר בין עמיתים ולא דרך נהלים. הבסיס למפגש העמיתים של הרכזים. DOI
  • Szulanski, G. (1996) Exploring Internal Stickiness: Impediments to the Transfer of Best Practice Within the Firm. Strategic Management Journal. גם בתוך ארגון אחד, מה שעובד במקום אחד אינו עובר מאליו. הנימוק למנגנון האסם. DOI
  • Argyris, C., & Schön, D. למידה בלולאה אחת ובשתי לולאות. לתקן ביצוע מול לבדוק את ההנחות עצמן. ההבחנה שעליה נשענת הטחינה הרבעונית.
  • Weiss, C. H., ו-Connell, J. P. עבודות היסוד על תיאוריית שינוי בהערכת תוכניות. למפות את שרשרת ההנחות בין פעולה לתוצאה, ולבדוק אותן. מרכז תורת השינוי
  • צה״ל וגופי חירום שיטת התחקיר המובנה אחרי פעולה. מה תוכנן · מה קרה · למה · מה נשנה. המבנה של הפקדת האסם.
  • רשם העמותות - רשות התאגידים חוק העמותות, ההנחיות להתנהלות, ואישור ניהול תקין. המקור המחייב לכל מה שבמשפחת הבית. לאתר הרשם
  • אתר התמיכות הממשלתי מבחני תמיכה, מועדי הגשה ותהליך הבקשה. הבסיס להבחנה בין תמיכה לבין רכש. לאתר
  • גיידסטאר ישראל מאגר העמותות הפומבי. מה שכל ממן רואה עליכם לפני הפגישה. למאגר
  • מידות ארגון ישראלי למדידת אפקטיביות במגזר השלישי. חומרים בעברית על מדידת השפעה ועל תיאוריית שינוי. לאתר

דין, רגולציה ומקורות ישראליים

המקורות המחייבים. הם מתעדכנים, ולכן הספרייה מפנה אליהם ואינה מצטטת מספרי סעיפים. כל קישור כאן נבדק ב-16.9.2026.

  • צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 המסגרת שממנה נגזרות סמכויות הוועד המקומי, לצד צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים). הנוסח המלא · נבו
  • הכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות והוועדה למניעת ניגוד עניינים במשרד המשפטים, שבה יושבים גם נציגי מרכז המועצות האזוריות.
  • מבקר המדינה דוחות על התנהלות ועדים מקומיים במועצות האזוריות, על ניהול התקציב ברשויות המקומיות ועל ארנונה. מקור מרכזי ליחידת התקציב: הממצאים הם למעשה רשימת הבדיקה של מי שיבוא לבקר.
  • כללי העסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות וחוזרי מנכ״ל משרד הפנים בנושא.
  • מקורות מימון מנהלת תקומה, פורטל הרשויות של משרד החינוך, החטיבה להתיישבות, ומפעל הפיס. התנאים והמועדים מתעדכנים כל שנה, ולכן מפנים לפרסום עצמו.

אגודות שיתופיות - החקיקה והתקנות

הבסיס המשפטי של מסלול אגודות שיתופיות. כל יחידה במסלול נושאת בתחתיתה בלוק ״ישר למקור״ עם הקישורים הרלוונטיים לה.

  • פקודת האגודות השיתופיות המסגרת הכללית לכל האגודות בישראל: רישום, חברוּת, רשויות האגודה, ביקורת, יישוב סכסוכים, חקירה ופירוק. בתוכה גם פרק ועדות הקבלה. מתעדכנת בתיקונים. התיקון המשמעותי האחרון לענייננו הוא תיקון מס׳ 12 משנת 2023, שהרחיב את תחולת ועדות הקבלה. הנוסח המלא · נבו
  • תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973 קבלה לחברות, פקיעת חברות, תיקון פנקס החברים - וכאן מוגדר גם מוסד הבן הממשיך. המקור ליחידות החברוּת, פנקס החברים והעברת הזכויות בנחלה. הנוסח המלא · נבו
  • תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 האסיפה הכללית, ועד ההנהלה וּועדת הביקורת: הרכב, כהונה, סמכויות והליכי החלטה. המקור ליחידות האסיפה, ההנהלה והביקורת. הנוסח המלא · נבו
  • תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972 מנגנון יישוב הסכסוכים הייעודי לאגודות שיתופיות, ומינוי בורר. הנוסח המלא · נבו
  • תקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות), תשל"ה-1975 ולצידן תקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות), תשל"ו-1976. הבסיס ליחידות הביקורת והכספים, ולחובות הדיווח השנתיות. הנוסח המלא · נבו
  • תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) ו-(הוראות כלליות), תשל"ו-1976 רישום אגודה חדשה, סיווגה, ותקנון האגודה. תקנות הייסוד · נבו

האסדרה בפועל - רשם האגודות ורשות מקרקעי ישראל

לא חקיקה אלא הגופים שמפעילים אותה, והכתובות שבהן יושבים הטפסים, הנהלים והרישום.

  • רשמת האגודות השיתופיות היחידה במשרד הכלכלה והתעשייה שרושמת אגודות, מאשרת תקנונים, מפקחת, ממנה בוררים ומעורבת בהליכי פירוק. הכתובת לכל שאלה שהיא בכובע האגודה ולא בכובע הוועד המקומי. עמוד היחידה · gov.il
  • איתור אגודה שיתופית - המנוע הרשמי חיפוש חופשי לפי שם או מספר: תמצית רישום, סיווג, כתובת, חברי הנהלה ושעבודים. הבדיקה הראשונה שכל הנהלה חדשה צריכה לעשות - ולוודא שמה שרשום עליה נכון. לחיפוש
  • קבלת העתק ממסמכי אגודה שיתופית השירות שדרכו משיגים את התקנון הרשום ואת תמצית הרישום. רק התקנון הרשום מחייב. עותק שיושב במשרד האגודה הוא הערכה. לשירות · gov.il
  • קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל נכנס לתוקף באפריל 2018 וריכז מעל 1,600 החלטות שהיו פזורות עד אז, בפרקים מסודרים. ההסדרים בעניין חלקת המגורים בנחלה, פיצול מגרש ותעסוקה לא חקלאית יושבים בפרק 8.3. זו הסיבה שאיננו כותבים מספרי החלטות: מספרים שהשתרשו בשיח הם היום שמות היסטוריים של פרקים בקובץ. לקובץ המתעדכן
  • נוהלי רשות מקרקעי ישראל למרחב הכפרי ובראשם הנוהל בעניין העברת זכויות בנחלה, משקי עזר, שטחי עיבוד ותעסוקה במשבצת, והנוהל בעניין תעסוקה לא חקלאית ושימושים נלווים בנחלה. הנהלים הם מה שקורה בפועל בדלפק, והם מפורטים יותר מההחלטות עצמן. נוהל העברת זכויות בנחלה
  • טפסים ושטרות - רשות מקרקעי ישראל ריכוז הטפסים, ובהם הטפסים הנוגעים לנחלות, להעברת זכויות ולחלקת המגורים. לעמוד הטפסים
  • רשות המים הקצאות מים לחקלאות, כללי המים והתעריפים. נקודת הפתיחה של כל תהליך צמיחה: מה המכסה, וכמה יחידות דיור היא מאפשרת. אתר הרשות

גופי המגזר - חוזרים מקצועיים ועדכונים שוטפים

לא מקור מחייב, אבל שם מתפרסמים הפירושים והעדכונים לפני שהם מגיעים לשטח.

  • ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית גוף הביקורת הייעודי לקואופרציה החקלאית. מפרסם חוזרים מקצועיים בענייני אגודות, תקנונים, מיסוי וקרקע. החוזרים שלהם הם הדרך המהירה ביותר להבין מה השתנה ולמה זה נוגע לכם. לדוגמה: הנחיות הרשם לכתיבת תקנון
  • תנועת המושבים - אגף קרקעות ואגודות שיתופיות מקור מרכזי בענייני נחלות, חוזי משבצת, תקנונים והתנהלות מול רמ״י. לאגף
  • האיחוד החקלאי חוזרים ומאמרים מקצועיים, ובהם סקירות שוטפות של תיקוני חקיקה ושל פסיקה בענייני אגודות וועדות קבלה. לאתר
  • מים לישראל ארגון צרכני ומפיקי המים לחקלאות ולמרחב הכפרי - הגוף שמייצג אגודות מים מול הרגולטור. לאתר

לא ייעוץ משפטי ולא נוסח מחייב. בכל הנוגע לדין, לתקציב או להעסקה, המקור המחייב הוא הפרסום הרשמי, היועץ המשפטי של המועצה והגזברות. הספרייה נועדה לעזור לדעת איפה לחפש ומה לשאול.