רימון

אגודות שיתופיות · יסודות

סיווג האגודההשורה שקובעת את כל השאר

8 דקות קריאה מלאה
ביחידה הזו יש פסקאות שנקראות אחרת לפי סוג היישוב.

שורה אחת בתעודת הרישום - סוג האגודה - קובעת יותר ממה שנראה: איזה תקנון מצוי חל עליכם, איך תמוסו, איך רשות מקרקעי ישראל מתייחסת אליכם, ולעיתים גם למה אתם זכאים. הרבה אגודות צמחו והשתנו מאז שנרשמו, וזהו הפער שראוי לסגור בשקט, בשנה נוחה.

קודם כול: כולן אגודות שיתופיות

כל הגופים שבהמשך רשומים אצל רשם האגודות השיתופיות ופועלים לפי פקודת האגודות השיתופיות. ״חקלאית״, ״קהילתית״ ו״מים״ אינם סוגי גוף שונים - הם הסיווג שנרשם לאותה אגודה שיתופית. ההבחנה נשמעת דקדוקית, והיא זו שקובעת איזה תקנון מצוי חל עליכם, איך תמוסו, ומה מותר לכם בקרקע.

הסיווג, בשתי קומות

הקומה הראשונה - אגודה שיתופית חקלאית. הסיווג הרחב: מחזיקה קרקע, נכסים ומשק. בתוכה יושבים הסיווגים המדויקים, ואחד מהם הוא זה שכתוב בפועל בתעודת הרישום שלכם:

  • מושב עובדים. נחלות במשפחות, עבודה עצמית, עזרה הדדית, שיווק וקנייה משותפים. הסיווג הנפוץ ביותר במושבים, ויש לו תקנון מצוי ייעודי שפורסם כברירת מחדל מודרנית.
  • כפר שיתופי. רמת שיתוף גבוהה מזו של המושב, נמוכה מזו של הקיבוץ.
  • מושב שיתופי. שיתוף בייצור ובצריכה, לצד מגורים ומשק בית משפחתיים.
  • קיבוץ שיתופי · קיבוץ מתחדש. שני סיווגים נפרדים. המעבר ביניהם הוא הליך מוסדר שכולל שינוי תקנון ואישור, והוא משנה שכר דיפרנציאלי, שיוך דירות ופנסיה.
ארבעת הסיווגים החקלאיים, לפי רמת השיתוף
מושב עובדים

משק משפחתי לכל נחלה · שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית

כפר שיתופי

החברים מחזיקים ברכוש פרטי · שיתוף בשירותים

מושב שיתופי

בעלות האגודה באמצעי הייצור · שיתוף בייצור ובחינוך

קיבוץ

בעלות הכלל בקניין · שיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך

שיתוף מצומצםשיתוף מלא

הסולם אינו דירוג ואינו שאיפה - הוא מפה. כל נקודה עליו היא צורת התיישבות שלמה בפני עצמה, והשאלה היחידה שחשובה היא איפה נמצאת האגודה שלכם, ומה כתוב בתעודת הרישום. שימו לב שקיבוץ שיתופי וקיבוץ מתחדש יושבים באותה נקודה כאן - מה שמבדיל ביניהם אינו השיתוף בייצור אלא אופן חלוקת התקציבים והשיוך.

הקומה השנייה - סיווגים שאינם חקלאיים. אלה אגודות נפרדות לחלוטין, עם תקנון משלהן, אסיפה משלהן ופנקס חברים משלהן - גם כשהן יושבות באותו יישוב ואפילו כשאותם אנשים חברים בשתיהן:

  • אגודה שיתופית קהילתית - בלשון הרשם, להתיישבות קהילתית. מנהלת שירותים וחיי קהילה. ביישוב קהילתי היא האגודה היחידה; במושב ובקיבוץ היא אגודה נוספת, ורק אם הוקמה.
  • אגודת מים. מחזיקה את מערכת המים, את המכסות ואת ההתחשבנות מולן. יחידה משלה.
  • אגודה לשירותים · לבנייה · ללא כוונת רווח. מבנים ייעודיים, לרוב נלווים - הרחבה, פרויקט משותף, פעילות שאינה עסקית.
  • אגודה מרכזית. אגודה שחבריה הם אגודות - ארגון קניות אזורי, מפעל אזורי. אותם כללים, בקומה אחת מעל.

מה יש בפועל ביישוב שלכם

זו התשובה לשאלה שנשאלת בפתח כל שיחה מקצועית, ושלרוב איש אינו עוצר לענות עליה במפורש: אילו גופים בכלל קיימים כאן.

היישובאגודה שיתופית חקלאיתאגודה קהילתיתועד מקומי
מושב כן - מושב עובדים או כפר שיתופי לעיתים, לרוב אחרי הרחבה כן
קיבוץ כן - הקיבוץ עצמו הוא האגודה לעיתים, לתושבי ההרחבה כן
יישוב קהילתי אין כן - והיא הגוף המרכזי כן
הוועד המקומי אינו אגודה. הוא זרוע של המועצה האזורית לפי צו המועצות המקומיות, ואינו רשום אצל רשם האגודות. זה מקור הבלבול הנפוץ ביותר במרחב הכפרי - במיוחד כשאותם אנשים יושבים בשני הגופים ובאותו חדר. אגודה וּועד מקומי עוסקת בדיוק בצומת הזה.

ההגדרה עצמה, כלשונה

שלוש ההגדרות שלהלן לקוחות מתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות). שווה לקרוא את שלכם לאט - כמעט כל מה שמוזר בהמשך הדרך מוסבר בשורה הזו.

מושב עובדים. ״אגודה חקלאית שהיא יישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, ומילוי התפקידים של שלטון מקומי״. שימו לב לסיפא - היא חלק מההגדרה עצמה, וזו הסיבה שדווקא במושב הסדר זהות הוועדים יושב כל כך בטבעיות. ההגדרה של כפר שיתופי קרובה, ומדברת על חברים ״המחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים שיתוף בשירותים״.
קיבוץ. שני סיווגים נפרדים, ושניהם שלכם בפוטנציה. קיבוץ שיתופי: ״אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך״. קיבוץ מתחדש עומד על אותו בסיס, ונוספו לו בתיקון משנת 2005 שלושה סימנים שאפשר לאמץ כולם או חלקם: חלוקת תקציבים לחברים לפי מידת תרומתם, תפקידיהם או ותקם · שיוך דירות · ושיוך אמצעי ייצור, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור. לצידם עומדת הערבות ההדדית, שמעוגנת בתקנות נפרדות: חובה לדאוג שהכנסת חבר בגיל העבודה לא תפחת משכר המינימום, חובה לספק צרכים מיוחדים, והרשות להרחיב מעבר לכך. שימו לב למה שאין בהגדרה שלכם: אין בה סעיף של מילוי תפקידי שלטון מקומי.
אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית. ״אגודה שעיקר מטרותיה הן ארגון התיישבות חבריה בקהילה וניהול חיי הקהילה ביישוב״. קראו שוב מה אין כאן: אין חקלאות, אין נחלות, ואין מילוי תפקידי שלטון מקומי. ההגדרה שלכם היא היחידה מבין השלוש שכולה קהילה - וזה בדיוק מה שהופך את ההפרדה מול הוועד המקומי לחדה יותר אצלכם, ולא רכה יותר.

מה בדיוק נגזר מהסיווג

1
התקנון המצוי שחל כברירת מחדל. לכל סיווג נוסח דוגמה משלו. חמישה תקנוני דוגמה להשוואה.
2
המיסוי. בפקודת מס הכנסה קיים הסדר מיוחד לאגודה שיתופית חקלאית, שמאפשר בתנאים מסוימים לייחס הכנסה לחברים במקום למסות אותה פעמיים. ההסדר תלוי בסיווג ובעמידה בתנאים - ראו כספים ומיסוי.
3
היחס של רשות מקרקעי ישראל. החלטות רמ"י מבחינות בין סוגי יישובים - מושב, קיבוץ, יישוב קהילתי - בשאלות של נחלות, הרחבות, היוון ותעסוקה לא חקלאית.
4
כללי החברוּת. מי יכול להיות חבר, כמה חברים בתא משפחתי, ומה קורה לחברות בירושה - משתנים בין הסיווגים.
5
זכאויות ותמיכות. חלק מהתמיכות והמסלולים הציבוריים מוגדרים לפי סוג האגודה או סוג היישוב.
הבדיקה המהירה: הוציאו את תעודת הרישום או את תמצית הרישום מרשם האגודות השיתופיות, וקראו שלוש שורות - שם האגודה, סוג האגודה, ותאריך הרישום של התקנון האחרון. שלוש השורות האלה הן נקודת הפתיחה של כל שיחה מקצועית על האגודה שלכם, ושווה שיהיו סרוקות ושמורות במקום שכולם מוצאים.

כשהסיווג מזמין עדכון

זה מצב נפוץ ולגיטימי לחלוטין: היישוב צמח, קלט משפחות, פתח עסקים ושינה את תמהיל הפרנסה - והסיווג נשאר מ־1952. יש שלוש דרכים מקובלות, ורובן קטנות ופשוטות ממה שנדמה.

  • לתקן את התקנון בתוך הסיווג הקיים. הדרך הקלה ביותר. רוב הפערים נסגרים כך, בלי לגעת בסיווג.
  • להקים אגודה נוספת. למשל אגודה קהילתית לצד החקלאית, כשהאוכלוסייה כבר אינה חופפת לחברי האגודה החקלאית. שינוי מבני מפרט מה זה דורש.
  • לשנות סיווג. הליך מסודר מול הרשם, שכולל החלטת אסיפה ותיקון תקנון. פחות נפוץ, ומתאים כשהפער מהותי ולא נקודתי.

לפני שבוחרים מסלול - כדאי למפות מי מושפע. מפת בעלי העניין נבנתה בדיוק לרגעים האלה.

ישר למקור. אלה הכתובות הרשמיות של מה שנזכר ביחידה. הנוסח שם הוא המחייב, והוא מתעדכן.

מחר בבוקר

סרקו את תעודת הרישום ושמרו אותה במקום שכל בעלי התפקידים מוצאים. אם הסיווג שקראתם בה מפתיע אתכם - זו השיחה שכדאי לקבוע לישיבה הבאה.

לא ייעוץ משפטי. היחידה הזו נועדה לעזור לכם לדעת מה לבדוק, מה לשאול ואיפה לחפש. הנוסח המחייב הוא הפקודה, התקנות והתקנון הרשום של האגודה שלכם - והם משתנים מעת לעת. בכל החלטה בעלת משמעות כספית, קניינית או אישית - התייעצו עם עורך דין שמכיר אגודות שיתופיות ומרחב כפרי.

לפני שסוגרים

שלוש שאלות, דקה. מה שתכתבו נשמר בדפדפן שלכם בלבד ומופיע בשולחן שלכם. הן נראות פשוטות, והן זה שהופך קריאה לזיכרון: מה שנשלף מהראש נזכר, ומה שנקבע לו תאריך נעשה.

כלי אחד בשבוע, ישירות אליכם

כל יום שלישי בבוקר נפתח כאן כלי אחד מהמטע לשבעה ימים. משאירים מספר, ומקבלים הודעה אחת בשבוע - בלי קבוצה ובלי רעש.

או להצטרף ישירות לערוץ בוואטסאפ