רימון

אגודות שיתופיות · קרקע

משבצת, נחלה וחוזהמי מחזיק במה

6 דקות קריאה מלאה
ביחידה הזו יש פסקאות שנקראות אחרת לפי סוג היישוב.

כמעט כל החלטה משמעותית באגודה שיתופית חקלאית נעצרת באותה שאלה: מה בדיוק יש לנו בקרקע? התשובה יושבת בחוזה, בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובמפה - ולא בבעלות. מי שמכיר את שלושתם מקבל החלטות מהר ובביטחון.

שלוש מדרגות: מדינה, רשות, אגודה

1
הקרקע היא מקרקעי ישראל. רוב הקרקע בישראל היא קרקע מדינה, קרן קיימת או רשות הפיתוח.
2
רשות מקרקעי ישראל מנהלת אותה. רמ"י אינה הבעלים - היא הגוף שמנהל, מקצה ומתקשר. החלטות מועצת מקרקעי ישראל.
3
האגודה מחזיקה בחוזה. חוזה משבצת, שמתחדש מעת לעת. החוזה הוא המסמך שקובע מה אפשר - ומכאן נגזר הרבה.

המשבצת - מה זה בעצם

משבצת היא שטח הקרקע שהוקצה ליישוב כולו: שטחי המגורים, מבני הציבור, שטחי העיבוד והשטחים הנלווים. היא מוקצית לאגודה, והאגודה מקצה בתוכה לחבריה. זו נקודה שמפתיעה רבים: ברוב המושבים החבר מחזיק את הנחלה דרך האגודה, ולא בהתקשרות ישירה עם רמ"י. זו אחת הנקודות שבהן השותפות באגודה מוחשית מאוד.

ארבע מדרגות של החזקה, ואף אחת מהן אינה בעלות של האגודה
1
מקרקעי ישראל

קרקע מדינה, קרן קיימת או רשות הפיתוח.

2
רשות מקרקעי ישראל

אינה הבעלים: מנהלת, מקצה ומתקשרת.

3
האגודה, בחוזה משבצת

המשבצת מוקצית לה, והחוזה הוא המסמך שקובע מה אפשר.

4
החבר, בנחלה

ברוב המושבים הוא מחזיק את הנחלה דרך האגודה, ולא בהתקשרות ישירה עם רמ״י.

בקיבוץ שלוש המדרגות הראשונות זהות, ואין מדרגה רביעית: המשבצת מוחזקת כמכלול אחד על שם הקיבוץ.

לחוזה המשבצת יש היסטורית שלושה צדדים - רמ"י, הגורם המיישב (הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית) והאגודה. בשנים האחרונות מושבים רבים עברו לחוזה דו־צדדי בין רמ"י לאגודה, ללא הגורם המיישב. איזה חוזה חל עליכם - זו אחת השאלות הראשונות שיש לברר, והיא משנה למי פונים בכל בקשה.

הנחלה - שלושה חלקים

  • חלקת המגורים (חלקה א'). בית המגורים, מבני המשק הצמודים והחצר. זה החלק שסביבו מתרכזות היום רוב ההחלטות - היוון, פיצול, יחידה שנייה ופל"ח. היחידה שעוסקת בזה.
  • חלקות העיבוד (ב' ו־ג'). שטחים חקלאיים, לעיתים מרוחקים מהבית ולעיתים מעובדים במשותף.
  • החלק היחסי בשטחי הציבור והרזרבות. מוחזק על ידי האגודה עבור כלל החברים.
עקרון "נחלה אחת": ברוב המשטרים החלים על נחלות, חבר אינו יכול להחזיק יותר מנחלה אחת, והנחלה אינה ניתנת לפיצול חופשי. סביב העיקרון הזה והחריגים לו סובבים חלק גדול מההליכים מול רמ"י - ולכן כל תכנון משפחתי שכולל "נחלק בין הילדים" מתחיל בשיחת בירור - ולרוב יש בה יותר אפשרויות ממה שנדמה.
בקיבוץ. המשבצת מוחזקת כמכלול אחד על שם הקיבוץ, ואין בתוכה נחלות משפחתיות. שלוש המדרגות שלמעלה זהות לחלוטין - מדינה, רשות, אגודה - ופשוט אין מדרגה רביעית שמחלקת את הקרקע בין משפחות. השאלה המקבילה אצלכם היא שיוך דירות: מה מעמדו של החבר בבית שהוא גר בו, ומה קורה לזכות הזו כשהוא עוזב או נפטר.

חכירה, בר־רשות, שכירות - למה זה משנה

המעמדמה הוא אומרמה נגזר
חכירה לדורות זכות חוזית ארוכת טווח, לרוב נרשמת הזכות החזקה ביותר שנפוצה כאן. מאפשרת רישום, שעבוד והעברה בכפוף לתנאים
בר־רשות רשות להשתמש בקרקע, שאינה זכות קניינית רשומה המעמד הנפוץ של בעל נחלה במושב. העברה, הורשה ופיצול כפופים להסכמות ולאישורים, ולא נעשים בכוחות עצמם
חוזה משבצת מתחדש חוזה תקופתי בין רמ"י לאגודה, שמתחדש מחייב תשומת לב לתאריכי חידוש ולתנאים שמשתנים בין גרסאות
שכירות / הרשאה שימוש זמני מוגדר שימושים נלווים, מיזמים, שטחי מסחר

שמונה מסמכים שמחזיקים כל תהליך

זו רשימת מינימום. אגודה שמחזיקה את שמונת אלה סרוקים ומעודכנים חוסכת חודשים בכל תהליך - צמיחה, מיזם, מימון או מחלוקת.

  1. חוזה המשבצת התקף, על כל נספחיו
  2. תשריט המשבצת ומפת הגבולות
  3. רשימת הנחלות ומצבן - מאוישות, לא מאוישות, פנויות
  4. התוכניות התכנוניות החלות - תוכנית מתאר ותוכניות מפורטות
  5. תיק שטחי הציבור - מה בידי האגודה, מה בידי הוועד המקומי, מה בידי המועצה
  6. הסכמי ההרחבה, אם היו, וההתחשבנות בגינם
  7. אישורי שימושים חורגים או הסדרות שנעשו בעבר
  8. התכתובות המהותיות מול רמ"י - מרוכזות, לא מפוזרות בתיבות אישיות
איפה זה נפגש עם שאר הספרייה: ניצנים הוא מפתח המסמכים המלא של ועדת צמיחה - והוא כולל את רוב הפריטים האלה, עם סטטוס וגורם מחזיק לכל שורה. אם אתם בונים את התיק מאפס, התחילו שם.

מחר בבוקר

עברו על רשימת שמונת המסמכים וסמנו אילו מהם נמצאים אצלכם בתיקייה אחת. מה שחסר הוא רשימת הבקשות שיוצאת השבוע, והיא לרוב קצרה.

למה אנחנו לא כותבים מספרי החלטות. באפריל 2018 נכנס לתוקף קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, שריכז לתוך מסמך אחד מעל 1,600 החלטות שהיו פזורות עד אז - וקידד אותן מחדש בפרקים. המשמעות: מספרים שהשתרשו בשיח המקצועי הם היום שמות היסטוריים של פרקים בקובץ. כך, למשל, ההסדרים בעניין חלקת המגורים בנחלה, פיצול מגרש ותעסוקה לא חקלאית יושבים בפרק 8.3 של הקובץ. לכן אנחנו מפנים לנושא ולקובץ, ולא למספר: הפניה לנושא נשארת נכונה גם אחרי עדכון, ובקובץ עצמו קוראים תמיד את הנוסח שבתוקף היום.
ישר למקור. אלה הכתובות הרשמיות של מה שנזכר ביחידה. הנוסח שם הוא המחייב, והוא מתעדכן.
לא ייעוץ משפטי. היחידה הזו נועדה לעזור לכם לדעת מה לבדוק, מה לשאול ואיפה לחפש. הנוסח המחייב הוא הפקודה, התקנות והתקנון הרשום של האגודה שלכם - והם משתנים מעת לעת. בכל החלטה בעלת משמעות כספית, קניינית או אישית - התייעצו עם עורך דין שמכיר אגודות שיתופיות ומרחב כפרי.

לפני שסוגרים

שלוש שאלות, דקה. מה שתכתבו נשמר בדפדפן שלכם בלבד ומופיע בשולחן שלכם. הן נראות פשוטות, והן זה שהופך קריאה לזיכרון: מה שנשלף מהראש נזכר, ומה שנקבע לו תאריך נעשה.

כלי אחד בשבוע, ישירות אליכם

כל יום שלישי בבוקר נפתח כאן כלי אחד מהמטע לשבעה ימים. משאירים מספר, ומקבלים הודעה אחת בשבוע - בלי קבוצה ובלי רעש.

או להצטרף ישירות לערוץ בוואטסאפ